#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה היה תקנת בימי משה רבינו ומה היה תקנת עזרא?	"איתא בב&quot;ק (פ&quot;ב ע&quot;א) דבימי משה רבינו תקנו הנביאים שביניהם לקרות ג&#x27; פסוקים [או בחד גברא או בג&#x27; גברי] ובימי עזרא תיקן לקרות עשרה פסוקים [וג&#x27; גברי], ועוד תיקן עזרא שיקראו גם בשבת משום היושבי קרנות [להרא&quot;ש אלו שאין להם פנאי לשמוע קרה&quot;ת בשני וחמישי, להערוך אלו שאין נכנסין לבית המדרש (שעה&quot;צ ס&quot;ק א&#x27;)], ומש&quot;ה אומרים הפסוק &quot;ואני תפילתי לך ה&#x27; עת רצון וגו&#x27;&quot; (ערוה&quot;ש סעי&#x27; א&#x27;, ע&quot;ש), ועוד תיקן משה רבינו לקרות בתורה במועדים (משנה מגילה ל&quot;א ע&quot;א, ירושלמי מגילה, והובא במ&quot;ב בהקדמתו)"	סימן קלה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה תקנו משה רבינו שלא ילך ג&#x27; ימים בלא תורה, הרי אומרים ק&quot;ש בכל יום?"	"תי&#x27; הפמ&quot;ג (א&quot;א בריש הסימן) דצריך לעסוק בדברי תורה, ואפשר דצריך תורה מתוך הכתב"	סימן קלה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בשני וחמישי, האם צריך לקרות בבקר בדוקא?	"לכתחילה ראוי לקרות בבקר, אבל בדיעבד כשר כל היום (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;) [כ&quot;כ הדגול מרבבה לגבי שבת בשחרית, וה&quot;ה בשני וחמישי (שעה&quot;צ ס&quot;ק ג&#x27;)]"	סימן קלה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בשני וחמישי, האם מוסיפים 1) סתם 2) בשני חתנים 3) בשני בעלי ברית?	"1) לא, משום ביטול מלאכה, ובשבת במנחה משום שהוא סמוך לסוף היום (רש&quot;י מגילה כ&quot;א ע&quot;א, מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;) 2) הב&quot;י הביא המרדכי דנהגו להוסיף עלייה לשני חתנים דלדידהו הוו כיו&quot;ט (וכ&quot;כ הרמ&quot;א) {ודוקא בשני חתנים דאז מוכרח להוסיף עלייה (הר&quot;י באק)}, אבל הבדק הבית דחה המנהג [וכ&quot;כ המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) והט&quot;ז (ס&quot;ק ב&#x27;) והמ&quot;ב (ס&quot;ק ג&#x27;)], ומ&quot;מ כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ד&#x27;) שבמקום מחלוקת נוכל לסמוך על הרמ&quot;א להוסיף עוד עליה, אמנם יש נוהגין לכבד אחד בעלייה ואחד בהגבהה. 3) הרמ&quot;א סבר דה&quot;נ מוסיפים, והמג&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) הביא מכנסת הגדולה דדוקא בשני חתנים יש להקל ולא בשני בעלי ברית [דבעל ברית אינו מועד אלא שמחה שהרי מותר במלאכה (פר&quot;ח, פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;)], וכ&quot;ש לדידן דאפי&#x27; בשני חתנים לא מקילין להוסיף (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;)"	סימן קלה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם קרה&quot;ת חובת יחיד או חובת ציבור?	"הרמב&quot;ן (על גמ&#x27; מגילה כ&quot;ג ע&quot;ב) הוכיח בדעת הרי&quot;ף מהא דלא קתני קריאת המגילה בתוך המשנה דדברים שצריכים עשרה, ש&quot;מ שהוא חלוק משאר דברים שבמשנה, דכל הדברים הוו חובת ציבור משא&quot;כ קריאת המגילה דהוי חובת יחיד, וש&quot;מ דקרה&quot;ת דהוי בכלל המשנה ס&#x27;&#x27;ל דהוי חובת ציבור [וצ&quot;ל דהרמב&quot;ן ס&quot;ל דפריסת שמע הוי נמי חובת ציבור אע&quot;פ שאנן קיי&quot;ל דהוא חובת יחיד], אכן האג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;ד סי&#x27; מ&#x27;) ס&quot;ל דהוא חובת יחיד"	סימן קלה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם הוא עומד באמצע שמ&quot;ע בשעת קרה&quot;ת?	"שו&quot;ת אז נדברו (חי&quot;ד סי&#x27; כ&quot;ט) ס&quot;ל דמותר לשתוק לשמוע לקרה&quot;ת, אבל רשז&quot;א והחזו&quot;א ס&quot;ל דאין להפסיק (אשי ישראל פל&quot;ב הע&#x27; נ&quot;ו)"	סימן קלה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יחיד המתפלל בביתו, האם ראוי לו לקרות הקריאה מתוך החומש?	"כתב שו&quot;ת רב פעלים (ח&quot;א סי&#x27; נ&quot;ב) דיחיד חייב לקרות הפרשה בינו לבין עצמו בחומש כדי שישלים פרשיותיו עם הציבור [וזהו מלבד החיוב שמו&quot;ת, אבל פשוט דזה עולה למקרא אחד לשמו&quot;ת (הגר&quot;מ היינעמאן שליט&quot;א)], וכ&quot;כ הקצות השלחן (סי&#x27; כ&quot;ה סעי&#x27; י&quot;ד), ולפי&quot;ז הוא דוקא קריאה בשבת ולא קריאה יום ב&#x27; וה&#x27; ומועדים (פסק&quot;ת הע&#x27; 14, ע&quot;ש)"	סימן קלה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הסדר הקריאות בשבוע?	קוראים הפרשה בשבת בשחרית, בשבת במנחה ובשני ובחמישי קוראים מפרשה שלאחריו	סימן קלה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם טעו וקראו פרשה אחרת?	"בשבת שחרית בודאי צריך לחזור ולקרותו, אבל בשבת מנחה וביום ב&#x27; וה&#x27;, כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ה&#x27;) דכיון דקריאות אלו אינם אלא כדי שיעסקו בדברי תורה א&quot;צ לחזור, ואפי&#x27; באמצע הקריאה מה שקראו קראו והמותר יקרא במה שנצרך היום לקרות {ונמצא לפי&quot;ז אם טעה והתחיל פרשה אחרת במנחה וביום ב&#x27; וה&#x27; [כגון פרשת האזינו במקום וילך] לעולם א&quot;צ לחזור ולברך ברכת התורה}"	סימן קלה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ציבור שאבדו פרשה אחת בשבת שחרית, מה יעשו 1) אם יש להם פנאי לאחר צהרים באותה שבת 2) אם אין להם פנאי באותה שבת?	"1) יקרא אותה פרשה קודם מנחה {ויאמר חצי קדיש אח&quot;כ וכמ&quot;ש במ&quot;ב לקמן (סי&#x27; תרס&quot;ט ס&quot;ק ט&quot;ו) וקיצור שו&quot;ע (סי&#x27; קל&quot;ח סעי&#x27; ז&#x27;) כשקוראים ליל שמחת תורה}, ואח&quot;כ יאמר אשרי וובא לציון ויקרא מפרשה הבא כרגיל (מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ה&#x27;) 2) בשני וחמישי יקרא מפרשה הבא כרגיל [ולא כל הפרשה משום ביטול מלאכה {וצ&quot;ע דבשבת במנחה נמי ליכא פנאי וכמ&quot;ש רש&quot;י מגילה (כ&quot;א ע&quot;א) דהם סמוכים לשקיעה, ואפשר שבזמנינו אינם רגילים לדרוש כל היום}], ובשבת הבא יקרא בתחילה הפרשה לשעבר ואח&quot;כ פרשה של שבת זו {ומכאן מוכח דאינו ממש בתורת תשלומין, מדלא קוראים של שבת זו תחילה} (מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27; וס&quot;ק ח&#x27;), וחידש הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ז&#x27;) דכשקורא ב&#x27; פרשיות יקרא שתי הפטורות."	סימן קלה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם התחילו הפרשה אבל לא סיימו?	"בשבת הבא צריך להתחיל מתחילת הפרשה ויקרא כהן כל מה שקרא בשבת לשעבר [גזירה משום הנכנסים, ועוד שלא לשנות את התקנה לקרות מראש הפרשה (פתחי שערים שער ז&#x27; סעי&#x27; י&quot;א, מ&quot;ב דרשו)] ויוסיף לכל הפחות ג&#x27; פסוקים חדשים [ואפי&#x27; אם ע&quot;י זה לא יכול לחבר הפרשיות בעלייה רביעית {ומשמע דלכתחילה יש לחבר הפרשיות ברביעי אפי&#x27; בכה&quot;ג}] (מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;, ביה&quot;ל ד&quot;ה קריאת), והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ו&#x27;) סבר דסגי להמשיך ממקום שפסק בשבת שעבר."	סימן קלה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה דין אם אבדו ב&#x27; פרשיות [או מחמת ב&#x27; שבתות או מחמת פרשיות מחוברות]?"	"המהר&quot;ם מינץ (מובא במג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;) סבר דאינו יכול לקרות ג&#x27; פרשיות בשבת אחת [וכיון דאינו יכול להשלימם לגמרי, לא משלימים כלל] [וה&quot;ה אם איבדו פרשה אחת אבל שבת זו הוי פרשיות מחוברות], אבל הא&quot;ר סבר דלעולם צריך להשלים כל הפרשיות שאיבד, והמ&quot;ב (ס&quot;ק ו&#x27; ס&quot;ק ז&#x27;) משמע דמכריע לחלק דבשני שבתות אין תשלומין דמדייק מהגר&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) דיש לה דיני תשלומין דאינו יכול להשלים ב&#x27; תפילות (שעה&quot;צ ס&quot;ק ח&#x27;) {אע&quot;פ שכבר כתבנו דאינו ממש דומה לתשלומין}, אבל בפרשיות מחוברות יכול להשלים, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ו&#x27;) סבר כהא&quot;ר דלעולם יכול להשלים כל הפרשיות, וכן כתב שו&quot;ת מהר&quot;ם שי&quot;ק (או&quot;ח סי&#x27; של&quot;ה) בשם החת&quot;ס בשם ר&#x27; נתן אדלר דהשלים כמה פרשיות, וכ&quot;כ תוספת מעשה רב (ס&quot;ק ל&quot;ד) כשיצא הגר&quot;א מבית האסורים קרא ד&#x27; פרשיות {וכן שמעתי מהגר&quot;מ היינעמאן שליט&quot;א}, והזרע אמת (ח&quot;ג סי&#x27; י&quot;ד) ביאר שיטת מהר&quot;ם מינץ דאין כוונתו דאינו יכול לקרות יותר אלא דאין לטרוח הציבור יותר ממה שתקנו חז&quot;ל ולא מצינו לקרות יותר מב&#x27; פרשיות [כשהוא מחבר ב&#x27; פרשיות משמע מביה&quot;ל (ד&quot;ה קריאת) דעדיף טפי לחברם ברביעי אבל אינו לעיכובא]"	סימן קלה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם איבדו פרשת ויחי?	"המהר&quot;ם מינץ סבר דאינו יכול להשלימה בשמות דאין זה נכון לעשות בשני ספרים (מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;), אבל יש חולקים, והנוהג כן אין מוחין בידו (מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;), והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ו&#x27;) סבר דצריך להשלימם, וכשמשלים אינו מחבר ויחי לשמות בעלייה אחת אלא קורא עולה אחד לכל פרשת ויחי (עו&quot;ה) א&quot;נ קורא ג&#x27; לויחי וד&#x27; לשמות (מאיר עוז בשם שמן המאור) [ואם מחברם באמצע העלייה יכולים לומר חזק חזק באמצע העלייה (הגרח&quot;ק, גליון מים חיים מספר 394)]."	סימן קלה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם מקצת הציבור אבדו קריאה אחת, ומקצתן לא אבדו?	"אם רוב הציבור לא שמעו הקריאה צריכים להשלים (מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;)"	סימן קלה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם רוב הציבור לא קראו מפני שלא היה מנין שם?	"השערי אפרים (שער ז&#x27; סעי&#x27; ל&quot;ט) סבר דלא נתחייבו בקריאה ופטורים מתשלומין, אבל הבצל החכמה הביא חולקים עליו (מ&quot;ב דרשו) "	סימן קלה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אבדו הקריאה במזיד?	"העטרת זקנים מסתפק בדבר, והפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;) כתב דסתימת הפוסקים משמע דיש בה תשלומין, אבל ביה&quot;ל (ד&quot;ה אם) מצדד דלפי הגר&quot;א דמדמה הענין לתשלומין דתפילה אין להם תשלומין {אכן, כבר כתבנו דאינו ממש דומה להלכות תפילה דקוראים בתחילה של תשלומין}"	סימן קלה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם אבדו קריאה של יום ב&#x27; וה&#x27;?"	"העטרת זקנים (והובא בבאה&quot;ט ס&quot;ק א&#x27;) סבר דאם אבדו יום ב&#x27; יכול להשלימה ביום ג&#x27; דעדיין לא עבר ג&#x27; ימים אבל אם אבדו יום ה&#x27; כבר עברו ג&#x27; ימים ועבר זמנו בטל קרבנו, אבל האשל אברהם (בגליון) הביא ממשאת משה דאין להם תקנה, והא ראיה דאם אבדו שבת אחת לא אמרינן להשלימה ביום ראשון כדי שלא יעבור ג&#x27; ימים בלא תורה, וכן פסק הביה&quot;ל (ד&quot;ה אם) דלא כהעטרת זקנים. [והוסיף הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ז&#x27;) דה&quot;ה אם אבדו הקריאה דר&quot;ח ויו&quot;ט ות&quot;צ או אבדו ההפטורה אין להם תקנה]"	סימן קלה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו סדר העליות?	כהן [דכתיב וקדשתו], לוי [דכתיב ויתנה אל הכהנים בני לוי], ישראל	סימן קלה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אדם נאמן לומר כהן אני?	"כן (בדק הבית עמ&#x27; מ&quot;ב, רמ&quot;א אבה&quot;ע סי&#x27; ג&#x27; סעי&#x27; א&#x27;)"	סימן קלה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם ליכא כהן?	"איתא בגמ&#x27; גיטין (נ&quot;ט ע&quot;ב) דנתפרדה החבילה, וכפשוטו יש ג&#x27; שיטות, פי&#x27; א&#x27; ברש&quot;י סבר דלא יקרא לוי [וביאר הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;א) דאם יעלה ראשון יאמרו שהוא מדין תורה, וזה אינו אלא כשקורא כהן ראשון], ופי&#x27; ב&#x27; ברש&quot;י סבר דהלוי כישראל ויכול לקרוא איזה שירצה, והרא&quot;ש סבר דיקרא הלוי ראשון אלא אם הישראל גדול ממנו בחכמה ובמנין, והדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ג&#x27;) והמג&quot;א (ס&quot;ק י&#x27;) סברי דאפי&#x27; לפי&#x27; א&#x27; ברש&quot;י מותר ללוי לעלות בראשון, וכן פסק הרמ&quot;א דמותר ללוי לעלות ראשון, {ונראה דלמעשה עדיף לקרוא לוי ראשון דלפי הרמ&quot;א מותר, ולפי הרא&quot;ש עדיף} אבל אם הישראל גדול ממנו בחכמה ובמנין [התלמידים ולא במנין השנים (עי&#x27; ש&quot;ך יו&quot;ד ס&quot;ס רמ&quot;ב)] יש לקרותו לראשון (מג&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ד), אבל אין מקפידין על זה כ&quot;כ מפני מחלוקת (אג&quot;מ או&quot;ח ח&quot;ג סי&#x27; י&quot;ט)"	סימן קלה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לכבד ת&quot;ח קודם כהן סתם?	"בשאר דברים מותר לכהן לכבד ת&quot;ח אבל בקרה&quot;ת תקנו שלא לכבדו מפני דרכי שלום ואפי&#x27; מחילה לא מהני (מסקנת הב&quot;י), ודוקא ברבים [ובזמנם היינו דוקא בשבת, אבל בזמנינו אפי&#x27; ביום ב&#x27; וה&#x27; (תוס&#x27; גיטין נ&quot;ט ע&quot;ב, דרכ&quot;מ ס&quot;ק ג&#x27;), ואפי&#x27; במנין מצומצם אסור משום לא פלוג (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ג)] (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;), והשעה&quot;צ (ס&quot;ק י&quot;ב) מסתפק כשמתפללין בביתו דליכא שם רבים אם כהן יכול לכבד ת&quot;ח בקרה&quot;ת"	סימן קלה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בגדול הדור שכל הכהנים כפופים הם לו?	"הרא&quot;ש סבר דיכול לכוף הכהנים שהוא יעלה ראשון, אבל רב עמרם ורב נטרונאי גאון סברי דאז מהני מחילת הכהנים ולא חיישינן דאתי לאינצויי אבל אינו יכול לכופם (טור, ב&quot;י), ומ&quot;מ מבואר מתוס&#x27; מגילה (כ&quot;ח ע&quot;א) לחד תירוץ דר&#x27; פרידא החמיר על עצמו אע&quot;פ שכולם היו כפופים לו. {והיתר זה אינו מובא בשו&quot;ע, ויתכן דאין לנו גדול כזה בזמנינו [אע&quot;פ שלפי המהר&quot;י אבוהב א&quot;צ להיות גדול בכל העולם אלא באותו מקום]}"	סימן קלה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכהן עם הארץ?	"אע&quot;פ שהב&quot;י הביא שיטות דסברי דקורא ת&quot;ח במקום כהן עם הארץ, נוהגין לקרות אפי&#x27; כהן עם הארץ (טור בשם רב נטרונאי גאון, שו&quot;ע, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א), ואינו בזיון התורה כיון שכן המנהג (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב) [אבל בודאי אם יש כהן חבר בביהכ&quot;נ עדיף לקרותו (ביה&quot;ל ד&quot;ה לפני)], והא דאמרינן כל ת&quot;ח שמברך לפניו ע&quot;ה חייב מיתה היינו בבהמ&quot;ז ולא בקרה&quot;ת, והא דתנן בהוריות (י&quot;ג ע&quot;א) ממזר ת&quot;ח קודם לכה&quot;ג ע&quot;ה היינו לשאר דברים חוץ מקרה&quot;ת (ב&quot;י)."	סימן קלה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בעם הארץ שאינו יודע לקרות?	"הרמ&quot;א כתב שאינו יכול לקרותו, אבל המג&quot;א (ס&quot;ק ה&#x27;) כתב דנוהגין לקרותו (וכ&quot;כ המ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ו) דעכשיו אין מקפידין כ&quot;כ דיש בעל קריאה ושומע כעונה (מ&quot;ב לקמן סי&#x27; קל&quot;ט ס&quot;ק י&quot;ב)"	סימן קלה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם כהן מפסיק באמצע ק&quot;ש וברכותיה לעלות לתורה?	"המחבר סבר דלכתחילה אין לקרותו, ובדיעבד אם קראוהו יש מח&#x27; אם יכול לעלות (שו&quot;ע לעיל סי&#x27; ס&quot;ו סעי&#x27; ד&#x27;), אבל למעשה כתבו האחרונים דבין הפרקים יכול לקרותו אם ליכא כהן אחר [ומ&quot;מ כתב המ&quot;ב (סי&#x27; ס&quot;ו ס&quot;ק כ&quot;ו) דעדיף לצאת חוץ מביהכ&quot;נ], ובאמצע הפרק אם כבר קראוהו יכול לעלות [וישתדל לסיים הענין] אבל לכתחילה אין לקרותו [ולא ימתין לו עד שיגמור משום טירחא דציבורא (מג&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז)] ואין לחוש לפגם כהן שהכל רואין שהוא באמצע ק&quot;ש וברכותיה [אבל יכול לקרותו באמצע פסד&quot;ז וגם יכול לקרות הפסוקים עם הבעל קריאה (מ&quot;ב לעיל סי&#x27; נ&quot;א ס&quot;ק י&#x27;)] (מג&quot;א שם, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז)"	סימן קלה סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בתענית בה&quot;ב ואין הכהן מתענה?	"המהרי&quot;ק סבר דצריך לצאת מביהכ&quot;נ, אבל הב&quot;י השיג עליו דא&quot;צ לצאת שהכל יודעים שאין הכל מתענים בה&quot;ב, והרמ&quot;א הכריע דטוב לצאת דשמא יש שם אדם שאינו יודע שהוא אינו מתענה, ומ&quot;מ אפי&#x27; אם אינו יוצא יכול לקרות ישראל במקומו (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח) [אבל בד&#x27; תעניות ציבור יזהר לצאת (מ&quot;ב לקמן סי&#x27; תקס&quot;ו ס&quot;ק כ&quot;א)], ואם יש כהן המתענה בביהכ&quot;נ אז הכהן שאינו מתענה ל&quot;צ לצאת (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח)"	סימן קלה סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדיעבד אם קראו מי שאינו מתענה?	"בב&#x27; וה&#x27; בשחרית מותר לעלות, במנחה או בשאר ימי השבוע יש מח&#x27; אם יכול לעלות, ובשעת הדחק [כגון ת&quot;ח שאירע לו אונס שאינו מתענה ויש חשש חילול ה&#x27;] יכול לעלות (מ&quot;ב לקמן סי&#x27; תקס&quot;ו ס&quot;ק י&quot;ט, מ&quot;ב דרשו)."	סימן קלה סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול ליתן שאר כיבודים למי שאינו מתענה?	"כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ד) דאין ליתן שום כיבוד כגון הגבהה, גלילה, הוצאה, והכנסה אלא למי שמתענה"	סימן קלה סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נהגו למכור העלייה ראשונה דפרשת בראשית?	"כיון דכך נהגו, יכולים לכוף הכהנים לצאת (ב&quot;י בשם מהרי&quot;ק), ואפי&#x27; אם אינם רוצים לצאת אין חוששין לזה [אבל המהרי&quot;ק משמע דאם אינם רוצים לצאת צריך להוציאם ע&quot;י השלטון (מג&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;)], ודוקא אם היה מנהג קדום בהסכמתם אבל אם עכשיו רוצים להתחיל מנהג זה אינו יכול לכוף אותם לצאת (מג&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח) "	סימן קלה סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם חשבו דאין כאן כהן או לוי וקראו אחר לתורה?	"אם רק אמר ברכו, יכול לעלות במקומו והישראל לא ירד ממקומו כדי שלא יתבייש (ב&quot;י, מג&quot;א ס&quot;ק ט&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ב) [ואם רוצה לירד הרשות בידו (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ט&quot;ו)], ויאמר ברכו עוד פעם (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;א) [והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ט&quot;ו) סבר דלא יאמר ברכו עוד פעם] {והמ&quot;ב לקמן (סי&#x27; ק&quot;מ ס&quot;ק ג&#x27;) כתב דבנשתתק אינו חוזר ואומר ברכו, ויש לחלק דהתם בשעת ברכו היה ראוי להעלייה משא&quot;כ הכא}, ואם כבר אמר ברוך אתה ה&#x27; לא יעלה במקומו [ולא אמרינן שיסיים למדני חוקיך דאין זה לכתחילה] (מג&quot;א ס&quot;ק ח&#x27;, ט&quot;ז ס&quot;ק ז&#x27;) וליכא פגם כהן ולוי שיסברו שלא היה שם בשעה שקראו לישראל או שמא שגגה היא שסברו שאינו שם (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&#x27;)"	סימן קלה סעיף ו-ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם הישראל שקרא במקום הכהן עולה למנין שבעה אם נמצא שהיה כהן שם?	"כן (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&#x27;)"	סימן קלה סעיף ו-ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם אין כאן כהן, מי קורא לראשון?	"כפשוטו יש ב&#x27; לשונות ברש&quot;י אם יכול לקרות לוי לראשון, אבל כתב הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ו&#x27;) דלכו&quot;ע מותר וכן פסק ברמ&quot;א, והטור הביא בשם הרא&quot;ש דראוי לקרות לוי לראשון אלא אם יש ישראל הגדול ממנו (טור, מג&quot;א ס&quot;ק י&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ד), ובכל אופן יאמר &quot;במקום כהן&quot; (רמ&quot;א) [ועי&#x27; מש&quot;כ לקמן סי&#x27; ר&quot;א דבדרך כלל יש ענין להקדים לוי לישראל אבל כאן המ&quot;ב משמע דליכא דין קדימה, וביאר הר&quot;י באק דאם מהדר אחר לוי יש לחוש שמא אתי למיטעי שהוא כהן]"	סימן קלה סעיף ו-ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם קרא ישראל לראשון, האם יכול לקרות לוי 1) לשני 2) לשלישי?	"1) לא, שמא יאמרו דהראשון הוי כהן 2) לפי הגר&quot;א מותר [והוסיף הב&quot;י בשם השבלי הלקט שיאמר יעמוד לוי במקום ישראל, ויש נוהגין שיאמר &quot;אע&quot;פ שהוא לוי&quot;], ולפי הא&quot;ר אסור, ונוהגין שאין קוראים כהן ולוי אלא לאחרון ולמפטיר (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ג וס&quot;ק כ&quot;ד), ועי&#x27; להלן"	סימן קלה סעיף ו-ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש הידור במקום דליכא לוי שהכהן יצא כדי שלא יהא צריך לברך פעמיים?	"כן סבר תשובת מהר&quot;י אסאד (סי&#x27; מ&quot;ה), ואע&quot;פ שנוהגין להקל יש סוברים דכדאי שיאמר אח&quot;כ ברוך שם וכו&#x27; (עי&#x27; פסק&quot;ת הע&#x27; 100)"	סימן קלה סעיף ו-ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה נוהגים לקרוא העולים בשם?	"כתב הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ח&#x27;) דמדינא א&quot;צ לקרוא העולים בשם אלא ירמז לו שיעלה, וכן נהגו בזמן הגמ&#x27;, אבל עכשיו נוהגין לקרוא העולים בשם דילמא אתי לאנצויי {ויהיה מחלוקת את מי קרא}, ויש עוד טעמים לקרות בשם ע&quot;פ נסתר, אכן הספרדים נוהגין לחלק טבלאות שעליהם רשום כהן, לוי, וכו&#x27; (כה&quot;ח סי&#x27; קל&quot;ט ס&quot;ק ט&#x27;), והטעם כדי שלא יהיו בכלל המקצרין ימיו ר&quot;ל אם לא ירצו לעלות (פסק&quot;ת סי&#x27; קל&quot;ט אות ב&#x27;)"	סימן קלה סעיף ו-ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אין קוראים כהן אחר כהן?	אם אביהם מוחזקים בכהונה חיישינן לפגם הראשון [אבל ליכא פגם לשני דאם הוא חלל לא יקראנו במקום לוי], ואם אין אביהם מוחזקים בכהונה חיישינן לפגם שניהם [הראשון שאינו כהן, השני שהוא לוי] (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ב, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ט)	סימן קלה סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם אביהם מוחזקים בכהונה, האם מהני כשיודעים דאמהם אינם גרושות?	מהב&quot;ח משמע דמהני, אבל השיג עליו המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ב) למה לא חיישינן דלמא זינתה ונעשית זונה	סימן קלה סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אין קוראים ישראל אחר כהן?	משום פגם הכהן, וגם שמא יאמרו שהישראל הוי לוי (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ח)	סימן קלה סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה בתענית אם אין הלוי מתענה?	יקרא הכהן עוד הפעם אבל לא יקרא ישראל לעלייה שניה (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ט)	סימן קלה סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אין קוראים לוי אחר לוי?	"אפי&#x27; אם אביהם מוחזקים ללויה, חיישינן שמא יאמרו דאחד מהם נשא ממזרת או נתינה [וממזר כשר לקרות בתורה] (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ג, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&#x27;)"	סימן קלה סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם קוראים כהן או לוי באמצע העליות?	"המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ד) [וכן משמע מהב&quot;י (שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ד), אבל למסק&#x27; משמע כהאידך פירוש (ערוה&quot;ש סעי&#x27; כ&#x27;)] סבר דמדינא מותר לקרות כהן, לוי, ישראל, כהן, לוי, ישראל [דליכא חשש בראשון דלא היו שותקים כ&quot;כ, וליכא חשש בשני דלא היו קוראים לוי אח&quot;כ], והמ&quot;ב (ס&quot;ק ל&quot;א, שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;א) מקיל יותר דאחר שקרא כל&quot;י, יכול לקרות כהן או לוי לחוד [ולא חיישינן לפגם שני כיון שאומרים &quot;אע&quot;פ שהוא כהן/לוי&quot;] [אבל לא יקרא כהן, לוי, כהן (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ט)] [אמנם, המ&quot;ב (ס&quot;ק ל&quot;ז) חושש לכתחילה להמג&quot;א], ומיהו כתב הרמ&quot;א דזהו רק בשעת הדחק אבל לכתחילה אין נוהגין לקרות כהן ולוי אלא לאחר הז&#x27; קרואין, והלבוש מוסיף יותר להמנהג דאין נוהגין לקרות אלא לאחרון [דליכא חשש פגם כיון שבו גומרים הפרשה] ולמפטיר (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ו) {ונמצאת לפי הלבוש צריך ליזהר כשרוצה להוסיף עוד עליות שיזהר לקרוא הכהן אחרון, ועוד לפי הלבוש א&quot;א לקרות יותר מג&#x27; כהנים}"	סימן קלה סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשמחת תורה אם צריך לקרות כהן וליכא לוי שעדיין לא קרא?	"כתב שו&quot;ת משיב דבר (ח&quot;ב סי&#x27; מ&quot;ח) דאם יש להם כהן שעדיין לא עלה לתורה ויש לוי שכבר עלה לתורה לא יקרא הלוי עוד הפעם להתורה וגם לא יכפול הכהן עלייתו אלא יקרא ישראל מיד אחר הכהן [ומיירי כשחוזרים חלילה את העליות]"	סימן קלה סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לקרות כהן לאחרון ולמפטיר זה אחר זה?	"כן, כיון שיש קדיש ביניהם [ואין נפק&quot;מ כמה ספרי תורה קורין בו, דלעולם אינו יכול לקרות לכהן אלא לאחרון ולמפטיר אבל לא לששי לס&quot;ת ראשון דעדיין הוא באמצע הקריאה] (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ו) [אבל הערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&quot;א) פי&#x27; בדעת הרמ&quot;א דאסור אלא אם קורא הכהן למפטיר סתם בלי שמו]"	סימן קלה סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשמחת תורה?	"זהו יוצא מן הכלל, דיכול לקרות כהן לחתן תורה אע&quot;פ שאינו אחרון ממש דיש אחריו חתן בראשית (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ו), וביאר הב&quot;י (עמ&#x27; מ&quot;ז) שמפסיקים בהרבה פיוטים ומינכרא מילתא טובא."	סימן קלה סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה יעשה אם יש ב&#x27; חתנים כהנים?"	"לכתחילה יש לקרות החתן שני לאחרון או למפטיר, אבל בשעת הדחק יכול לקרותו אחר הז&#x27; קרואים (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ו) {ולכאורה בשעת הדחק גדול יש להקל כסברא ראשונה לקרותו אפי&#x27; בתוך הז&#x27; קרואים} [ויזהרו שלא לקרות פרשה אחת ב&#x27; פעמים ע&quot;פ קבלה (ערוה&quot;ש סעי&#x27; כ&quot;ב)]"	סימן קלה סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לקרות חכם העיר [כשהוא כהן] לי&quot;ג מדות?	אם זהו מתקנת העיר מותר דלא ליתי לאנצויי (מג&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ו, שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ט) 	סימן קלה סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לקרות כהן למפטיר בתענית ציבור?	לא, אלא יקרא ישראל, ואם אינו יודע לקרות מקרין אותו (מג&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ז, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ד) [ודלא כהחיי&quot;א דמקיל (שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ג)]	סימן קלה סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה בדיעבד אם קראו כהן או לוי באמצע הקרואים?	אם אפשר לקרותו לאחרון או למפטיר ימתין אצל הבימה, ואם לאו כיון שעלה לא ירד ויסמוך אשיטה ראשונה (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ה) {ומשמע דאם עדיין לא עלה להבימה לא יעלה}	סימן קלה סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה בשמחת תורה אם יש הרבה כהנים ולוים?	יכול להקל אחר שקרא כל&quot;י פעם אחת (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ז)	סימן קלה סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איך ביאר הב&quot;י טעם המנהג להקל לקרות כהן אחר כהן בהפסק ישראל אחד ביניהם?	"1) דוקא בזמן חז&quot;ל אסרו כיון שהם מרובים חיישינן לנכנסים אח&quot;כ משא&quot;כ בזמן הזה שהם מועטים לא חיישינן לנכנסים, ואלו שנמצאים בביהכ&quot;נ שמעו שקראו &quot;אע&quot;פ שהוא כהן&quot; [ואפי&#x27; אם נכנס אחד אח&quot;כ יגידו לו], ואפ&quot;ה לא מקילין לקרות כהן אחר כהן דאז נראה כחולקים בהדיא על דין התלמוד&lt;br&gt;2) הגמ&#x27; מיירי דוקא כהן אחר כהן בלא הפסק ישראל אבל ע&quot;י הפסק ישראל מותר [ומה שאומרים &quot;אע&quot;פ שהוא כהן&quot; לרווחא דמילתא הוא]"	סימן קלה סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לפי השיטה דצריך לקרות כל&quot;י כל&quot;י, מה יעשה אם ליכא לוי כלל?	"כן הקשה הב&quot;ח, ותי&#x27; המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ד) דיכול לקרות הכהן שני פעמיים ואז ליכא חשש פגם לשני, ועוד תי&#x27; דאה&quot;נ אם ליכא לוי אינו יכול לקרות הכהן שני"	סימן קלה סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם איכא עצה לכהן לקרות מפטיר יונה?	"כתב תשובת הר צבי (ח&quot;א סי&#x27; ס&quot;ח) דבעצם אין לו עצה, אבל במקום עגמת נפש וצער התיר שישראל יקרא בתורה שלישי והכהן יקרא הברכות וההפטורה, והוא ע&quot;פ הגהות רע&quot;א לקמן סי&#x27; רפ&quot;ד (פסק&quot;ת אות י&quot;ח)"	סימן קלה סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם קראו כהן/לוי והוא אינו שם?	לא יקרא אחר בשמו משום פגמו של ראשון	סימן קלה סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי מותר לקרות אחר בשמו?	"1) כשראשון מתפלל {שמ&quot;ע} דהכל רואין שמשום תפילה אינו עולה (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ז, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ט) [ואם הוא גמר תפילתו אחר שקרא השני אין לראשון שום זכות מדינא אבל נכון לקרותו אם אפשר (כה&quot;ח ס&quot;ק ס&quot;ו)]&lt;br&gt;2) אם קורא בנו דאז מוכח דאינו פגום [אבל מאביו אינו מוכח, ובלבד שאביו גרשה ונדרה ברבים (שו&quot;ע לעיל סי&#x27; קכ&quot;ח סעי&#x27; מ&#x27;)] (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ח, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&#x27;) [ואפי&#x27; אחים תאומים אסור דאין הכל יודעים שהם תאומים (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק י&quot;ח)]&lt;br&gt;3) אם קראוהו לאחרון או למפטיר דאז אפי&#x27; פגום מותר לעלות (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;א)&lt;br&gt;4) אם קראוהו ישראל לא שייך פגם דאפי&#x27; ממזר מותר לעלות (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק י&quot;ז, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ח) [ויש נוהגין שלא לקרותו בשם אפי&#x27; בישראל (שערי רחמים בשערי אפרים שער א&#x27; סעי&#x27; כ&quot;א, פסק&quot;ת אות י&quot;ט), וכן נוהגין (הגרי&quot;א פארכהיימער שליט&quot;א)]"	סימן קלה סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין 1) בבעל קריאה 2) גבאי, כהן?	"1) במקום שנהגו שהבעל קריאה קורא העולים לתורה החמיר המרדכי דאם קורא כהן אחר נראה כאילו הוא פגום, אבל הרבינו יואל מקיל שהכל יודעים שאינו יכול להיות בעל קריאה וליטול העלייה כל פעם, וכן נוהגין (ב&quot;י) 2) החמיר המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ט) בשם המהרש&quot;ל כיון שקורא כהן אחר נראה כפגום [וכאן ליכא סברא להתיר דהרי אינו רוצה להיות הגבאי], אבל המג&quot;א מסיים דהמנהג אינו כן, וביאר הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק י&#x27;) דדוקא בבעל קריאה איצטריך הסברא דלא יהיה הבעל קריאה משום דהמצות שלו משא&quot;כ בגבאי פשוט דיכול לקרות אחר, וכן מקיל הט&quot;ז (ס&quot;ק י&#x27;) בכהן שלקח העלייה בדמים דיכול לכבד כהן אחר, וביארו המ&quot;ב (ס&quot;ק מ&quot;ב) והערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&quot;ה) דהכל יודעים שהדרך הוא לכבד אחרים."	סימן קלה סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עיר שכולם כהנים 1) ואין בה ישראל כלל 2) ויש בה ישראל אחד 3) ויש בה שני ישראלים, מה יעשו בקרה""ת?"	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-30f71ba4b89e6f564e01f7b2e66607443213d472.jpg"">"	סימן קלה סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם יש הרבה כהנים, לוי אחד וישראל אחד?	"יקרא כהן, לוי, ישראל, ואח&quot;כ שאר הכהנים (ט&quot;ז ס&quot;ק י&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ג) [ודלא כהמג&quot;א לפי הלבוש (ס&quot;ק כ&#x27;) דס&quot;ל דיקרא ישראל, לוי, כהן, כהן, כהן וכו&#x27; משום אחרון אחרון חביב (מחה&quot;ש)], ויקרא הכהנים חשוב חשוב קודם (ערוה&quot;ש סעי&#x27; כ&quot;ז)."	סימן קלה סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה יעשה אם יש הרבה כהנים, ב&#x27; לוים, וב&#x27; ישראלים?"	"יקרא כהן, לוי, ישראל, כהן, לוי, ישראל, כהן (מג&quot;א ס&quot;ק כ&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ד)"	סימן קלה סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם יש הרבה כהנים והרבה לוים?	יקרא כהן, לוי, כהן, לוי, כהן, לוי, כהן (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ה, שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;א)	סימן קלה סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדאיכא הרבה לוים 1) וישראל אחד 2) שני ישראלים 3) שלשה ישראלים 4) ארבעה ישראלים 5) ששה ישראלים?	"1) יקרא הישראל תחילה, וכאן לא שייך וקדשתו לכו&quot;ע (מנח&quot;י ח&quot;ב סי&#x27; מ&#x27;) 2) יקרא השני ישראלים לראשון ושני כדי שלא אתי לאנצויי 3) ישראל, ישראל, לוי, ישראל, לוי, לוי וכו&#x27; 4) ישראל, ישראל, לוי, ישראל, לוי, ישראל, לוי, לוי 5) לוי, ישראל, ישראל, ישראל, וכו&#x27;"	סימן קלה סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכהן אבל?	"עדיף לצאת מביהכ&quot;נ אם אין שם כהן אחר, ואם לא יצא, בחול אינו יכול לקרותו אבל בשבת יכול לקרותו כדי שלא יהא נראה כאבלות בפרהסיא (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ה) [וה&quot;ה בשאר חיובים [כגון ת&quot;ח, בעל ברית, חתן] כשהם אבלים בשבת עדיף לצאת מביהכ&quot;נ לקריאת התורה (קיצור שו&quot;ע סי&#x27; רי&quot;ט סעי&#x27; ב&#x27;, מ&quot;ב דרשו, ע&quot;ש)]"	סימן קלה סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם קטן עולין לתורה?	"הב&quot;י מדייק מהרוקח דעולה אבל אינו מן המנין הקרואים, אבל הרבינו ירוחם סבר דהוא מן המנין, ועי&#x27; לקמן סי&#x27; רפ&quot;ב דמדינא מותר לעלות אחר שלישי אבל למעשה נוהגין שלא לקרות קטן למנין שבעה [ואע&quot;פ שמדינא דגמ&#x27; מותר היינו כשלא ברכו אלא בתחילה וסוף אבל עכשיו שכל עולה ועולה מברך לפניה ולאחריה לא (ערוה&quot;ש סעי&#x27; כ&quot;ט) א&quot;נ משום דעכשיו הבעל קריאה הוא השליח של העולה ואין שליחות לקטן (אג&quot;מ או&#x27;&#x27;ח ח&#x27;&#x27;ב סי&#x27; ע&#x27;&#x27;ב)]"	סימן קלה סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בעבד כנעני?	"בודאי עולה לשביעי, ויש ב&#x27; גרסאות בהגהות מיימוניות אם עולה לשאר עליות (ב&quot;י)"	סימן קלה סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אין מביאין ס&quot;ת לכל אדם?	"איתא בירושלמי יומא (פ&quot;ז ה&quot;א) דאינו כבוד התורה להביא הס&quot;ת לבני אדם [ואף להוליכה עם הארון אסור (אג&quot;מ יו&quot;ד ח&quot;ב סי&#x27; צ&quot;א, מ&quot;ב דרשו)]"	סימן קלה סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באנוסים?	השו&quot;ע כתב דאסור, אבל הדרכ&quot;מ הביא מאור זרוע דמשמע דמקיל בכל אנוסים, והביה&quot;ל (ד&quot;ה אין) ביאר יותר דלכו&quot;ע אם יש עשרה אנוסים לכו&quot;ע חל עליהם חיוב קריאה ומביאים להם ס&quot;ת, ולא פליגי אלא ביחידים שרוצים לאסף מנין אצלם לקרות בתורה שבעצם אין להם חיוב לקרות [דהוי חובת ציבור, וכל יחיד צריך לילך להשתתף עם הציבור] (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ז)	סימן קלה סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בפרשת זכור?	"בודאי מקילין להביא לחולה לחוד ס&quot;ת דהוא דאורייתא [ואפשר דה&quot;ה פרשת פרה {די&quot;א דהוא נמי דאורייתא, עי&#x27; סי&#x27; תרפ&quot;ה} (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ו), וה&quot;ה לכל ד&#x27; פרשיות (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ל&quot;א)] {ומשמע מהמג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ג) והפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק כ&quot;ג) דלפרשת זכור מתירין רק לחולה ואנוס לחוד, ולא לסתם אדם אחד לחוד}, ויכול לברך על קריאה של פרשת זכור [ולא שאר פרשיות] אם יש עשרה או רוב עשרה שלא שמעו קריאתה (קובץ הלכות פורים פ&quot;א סעי&#x27; י&#x27;)"	סימן קלה סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לעשרה לפרוד ממנין גדול לעשות מנין קטן בימים נוראים?	"בעצם יהא אסור אע&quot;פ שיש עשרה מ&quot;מ לא צריכים לפרוד מהמנין הגדול, ומ&quot;מ המ&quot;ב (ס&quot;ק מ&quot;ח) מלמד זכות עליהם שעי&quot;ז נתרבה הכנסה לצדקה [וזהו כבוד התורה (שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ו)], אבל מסיים דעדיף לקבוע שם מקום לס&quot;ת, וגם הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ל&quot;ב) לא ניחא ליה בהאי מנהג."	סימן קלה סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באדם חשוב?	"יש בזה מח&#x27; אם מותר אפי&#x27; שלא במקום אנוס [וכפשוטו אם חולה לחוד מותר ה&quot;ה אדם חשוב לחוד מותר, ותלוי בב&#x27; פירושים בהאור זרוע (עי&#x27; דרכ&quot;מ ס&quot;ק י&#x27;, מג&quot;א ס&quot;ק כ&quot;ג)], ולמעשה באדם חשוב שלא באונס טוב להכין מקום להס&quot;ת (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&#x27;), והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ל&quot;א) נוטה להקל דהירושלמי משמע דאדם חשוב לחוד סגי [ויש לדחות דכהן גדול שאני שהוא יחיד לכל ישראל, וכן ראש הגולה], ומסיק דהמקיל אין מזניחין אותו."	סימן קלה סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי בכלל אדם חשוב?	"גדול בתורה, אבל מבואר מהירושלמי דעשיר אינו בכלל אדם חשוב [והרמ&quot;א (סי&#x27; רפ&quot;ב) דהביא התשב&quot;ץ דמקיל אפי&#x27; בעשיר גדול, י&quot;ל דהיינו דוקא לקרותו לתורה ראשון ולא להביא ס&quot;ת אצלו, וצ&quot;ע (ביה&quot;ל ד&quot;ה ואם)]"	סימן קלה סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה להתיר להביא ס&quot;ת בכל אופן?	"מותר אם קובע לה מקום יום או יומיים קודם שקוראים בה או אחר כך [ואם הוא אח&quot;כ צריך ליזהר להביא הס&quot;ת קודם הקריאה ולהניחה בהארון לזמן מועט] (מג&quot;א ס&quot;ק כ&quot;ב, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ט), והפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק כ&quot;ב) כתב דאפי&#x27; יום או יומיים לאו דוקא אלא צריך קביעות כל דהו, ע&quot;ש, והא&quot;א מבוטשאטש פי&#x27; דלכתחילה צריך יומיים ובדיעבד יום כדאשכחן לקמן בסי&#x27; תנ&#x27;&#x27;ג סעי&#x27; ט&#x27;, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ל&quot;ב) כתב דנוהגין לדקדק שיקראו בה ג&#x27; פעמים דזה מקרי קביעות (וכ&quot;כ אג&quot;מ יו&quot;ד ח&quot;ד סי&#x27; ס&quot;א אות י&quot;ג, וריש&quot;א, מ&quot;ב דרשו)"	סימן קלה סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לטלטל ס&quot;ת מחדר לחדר בבית אחד?	"הגר&quot;א (מעשה רב אות קכ&quot;ט) מחמיר, אבל הרבה מקילין (מ&quot;ב דרשו), והא&quot;א מבוטשאטש מקיל כשרק כותל אחד מפסיק ביניהם, וגם כתב דטוב שילווה אותה עשרה בני אדם, וכן משמע מביה&quot;ל לקמן (סי&#x27; תקמ&quot;ה סעי&#x27; ב&#x27; ד&quot;ה שאם) דבעצם מותר לטלטל ס&quot;ת מביהמ&quot;ד לעזרת נשים"	סימן קלה סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשמחת תורה?	"המ&quot;ב (סי&#x27; תרס&quot;ט ס&quot;ק ט&#x27;) הביא מח&#x27; אם מותר להביא ס&quot;ת ממקום אחר להקפות, אבל להביא לקרות בו מבואר בהערוה&quot;ש (סעי&#x27; ל&quot;ב) דאסור"	סימן קלה סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בס&quot;ת של יחיד?	"יש מביאין ראיה מגמ&#x27; יומא (ע&#x27; ע&quot;א) דכל אחד היה מביא ס&quot;ת שלו לביהמ&quot;ק להראות חזותו ויופיו לרבים, ש&quot;מ שמותר (כה&quot;ח ס&quot;ק פ&#x27;, פסק&quot;ת אות כ&quot;ד, ע&quot;ש)"	סימן קלה סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לטלטל ס&quot;ת כדי לבודקה ולתקנה?	כן, דזהו לצורך הס&quot;ת (כה&quot;ח ס&quot;ק ע&quot;ט)	סימן קלה סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לטלטל ס&quot;ת כדי שיהיה ב&#x27; ס&quot;ת ולא צריך לגלול את הראשון?"	"כתב הגהות שערי רחמים על שערי אפרים (שער ט&#x27; סס&quot;ק כ&quot;ג) במעשה שהיו מתפללין בימות החול בבית ובשבת בביהכ&quot;נ, ולד&#x27; פרשיות צריכים ב&#x27; ס&quot;ת, כתב דלא יטלטל הס&quot;ת לביהכ&quot;נ ושוב אחר שבת מחזירו לבית דנדחה כבוד הציבור מפני כבוד הס&quot;ת {ושמעתי מהגרי&quot;א פארכהיימער שליט&quot;א דאם מניחו באותו מקום לג&#x27; קריאות מותר אפי&#x27; לספר שני}"	סימן קלה סעיף יד		
